#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קלה.
אלו חמישה דברים השתנה שמם כשחרב בית המקדש ולמאי נפק""מ?"	"א. חצוצרה לשופר. שופר לחצוצרה. נפק""מ לשופר של ראש השנה.<br>ב. ערבה לצפצפה. צפצפה לערבה. נפק""מ ללולב.<br>ג. פתורה לפתורתא. פתורתא לפתורה. שמתחילה היו קוראים לגדולה פתורה ולקטנה פתורתא. נפק""מ למקח וממכר.<br>ד. הובלילא לבי כסי. בי כסי להובלילא. שמתחילה היו קוראים להמסס הובלילא ולבית הכוסות בי כסי. נפק""מ למחט שנמצאת בעובי בית הכוסות דמצד אחד כשירה משני צדדים טריפה. רש""י פירש דבעובי בית הכוסות הוא דאיכא לפלוגי הכי אבל בהמסס אפי' מצד אחד שלא נראה הנקב לחוץ טריפה דאין זו סתימה לפי שהדופן דק מאד. ור""ת&nbsp;(בתוד""ה למחט) פירש שדינם שוה והנפק""מ בהשתנות שמם דאי לא אשמעינן הו""א דהאי דקתני מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות היינו דקרי השתא בי כסי שאין לו אלא עור אחד והוה אתי למימר דדוקא בההוא מצד אחד כשירה אבל במאי דקרו הובלילא אפי' מצד אחד טריפה כיון שניקב עור אחד שלם קמ""ל דאפי' בהובלילא מצד אחד כשירה.<br>ה. בבל לבורסיף. בורסיף לבבל. נפק""מ לגיטי נשים רש""י פירש דבני בבל בקיאין שצריך לכתוב גט לשמה, והמביא גט משם אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, ובני שאר ארצות אין בקיאין וצריך, עוד פירש רש""י שנפק""מ לענין שאם שינה בגט שם עירו ועירה פסול, וצריך לכתוב שם של עכשיו. ודחו התוס' פי' זה."	שבת לו. - לו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלו. האם הבהמה כשירה ומדוע כשיש נקב לא מפולש בהמסס [כשמו המקורי]? 	"לרש""י טריפה דאין זו
סתימה מעליא לפי שהדופן דק מאד. והתוס' (ד""ה למחט) כתבו דעוד אומר ר""י דחיישינן שמא ניקב לחוץ והבריא. ור""ת אומר דכשירה דאין סברא שיהיה
טריפה בשום מקום אלא בנקב מפולש.<br><br>פ ר
ק שלישי - כירה"	שבת לו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קלז.
למ""ד דאין משהים תבשיל על כירה שהסיקוה בגפת ובעצים אם
לא גרפו או קטמו 1) מדוע 2) באיזה תבשיל מדובר? "	"1) רש""י פירש משום שמוסיף הבל ולכך יבוא לחתות.
ור""י (בתוד""ה לא) פירש משום שמא יבוא לחתות,
אבל משום מוסיף הבל אסרו רק בהטמנה.<br>2) כתבו התוס'
(ד""ה חמין) דמיירי דבשיל כמאכל בן
דרוסאי."	שבת לו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קלח.
בית שמאי אומרים נוטלים אבל לא מחזירין ובית הלל אומרים אף
מחזירין. 1) באיזה זמן מדובר 2)
וכיצד מותר להחזיר בשבת והרי עושה אהל? "	"כתבו התוס' (ד""ה וב""ה):<br>1) לב""ה מחזירין
אפי' בשבת. ולב""ש אין מחזירין אפי' בע""ש ואומר ר""י דמשעה שלא יוכלו להרתיחו מבעוד יום
אסור להחזיר, ועוד אומר ר""י דמצינו למימר דבערב שבת נמי אסור להחזיר אפי' רותח משעה שאם היה קר לא
היה יכול להרתיח מבעו""י. [ולרש""י לקמן לח,ב כל מחלוקתם בשבת].<br>2) דכי אסרו חכמים אהל
עראי ה""מ כשעושה הדפנות תחילה ואח""כ הכיסוי, אבל הכא שדופני הכירה כבר עשויות מאיליהן לא
אחמור רבנן לאסור ליתן קדרה על גבה, דקדרה לא דמי לאהל כולי האי."	שבת תוס' לו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קלט. האם מותר להשהות חמין או תבשיל שהתבשל כמאכל בן דרוסאי 1) על כירה גרופה וקטומה
2) על
כירה שאינה גרופה וקטומה? "	"1) לחנניה מותר. לר' מאיר לב""ש אסור לב""ה מותר
חמין אבל לא תבשיל. לר' יהודה לב""ש חמין ולא תבשיל לב""ה מותר חמין ותבשיל.<br>2) לחנניה לב""ש
מותר חמין ולא תבשיל לב""ה מותר חמין ותבשיל. לר' מאיר ולר' יהודה אסור."	שבת לו: -לז.		
